תקציר:
המזרח התיכון של שנות החמישים היה סיר מבעבע של סכנות ושינויים. בריטניה וצרפת איבדו את מאחזיהן באזור; תנועות לאומיות מהפכניות במדינות ערב הדיחו את המלכים הפרו-מערביים; ושתי מעצמות העל החדשות, ארצות הברית החופשית וברית המועצות הקומוניסטית, לטשו עיניים לאזור האסטרטגי וניסו ליצור בריתות אזוריות כלבבן. את השלטון במצרים תפס קצין ערמומי, יומרני וציניקן, נחוש להיות מנהיג העולם הערבי ולתמרן את העולם כולו: גמאל עבד אל-נאצר. בבית הלבן ישב נשיא שיועציו פיתוהו להאמין שריצוי נאצר והלאומנים הערבים הוא הדרך להשגת שלום ולמיגור הסובייטים: דווייט אייזנהאואר. תרגיל אחר תרגיל הוליך נאצר את האמריקנים באף לבגוד בבני בריתם, להפקיר את המשטרים הערביים המתונים, ולאפשר לו להשתלט על תעלת סואץ. כשהבין הנשיא האמריקני שנאצר ניצל את תמימותו למען הסובייטים, כבר היה מאוחר מדי. צומת סואץ הוא מחקר ארכיוני - הכתוב כסיפור עלילה אמיתי. בסגנונו הסוחף חושף מייקל דוראן את החומרים שמהם עשויה קונספציה מדינית שוחרת-טוב ואסונית ומוביל אותנו אל פרשת הדרכים שבה החלה ארה"ב, באיחור, לתמוך בישראל. כיצד ניצל נאצר את הסוגיה הישראלית לאחיזת עיני האמריקנים? איך הובילה אופנת ה"אנטי קולוניאליזם" לבגידת ארה"ב במדינות הדמוקרטיות? איזה תפקיד מילא מבצע קדש במשחק השחמט התלת-ממדי של המעצמות? האם אפשר לברוח מהמסקנה שההיסטוריה חוזרת? - כריכה אחורית.

עותקים