תקציר:
ינואר, 1945. מהרכבת שמגיעה למחנה הריכוז בוכנוואלד יורדים מאות נערים בני 15-12, רזים וחלשים, ששרדו את אימת אושוויץ ואת צעדות המוות. הם נשלחים לביתם החדש, בלוק 66. הם אינם יודעים שהמחתרת הפוליטית של המחנה, בהנהגת אסיר צ׳כי אמיץ, קיבלה החלטה להציל את חייהם. כשהיה משה קסלר קרוב לגיל מצוות, התהפכו חייו. כשהגיעו נכדיו לגיל זה, צפו זיכרונותיו ועלה בו הרצון לתעד את סיפור חייו למען הדורות הבאים. זהו סיפורו של ילד הנשקף דרך עיניו של גבר בן 90. דרך מילותיו נגלה עולמו של ילד יהודי, הגדל במשפחה ציונית חמה ואוהבת, באירופה של שנות השלושים. ילד שאהב חופש וטבע, שדות ומעיינות, לרכוב על אופניים, לשחק כדורגל עם חברים ולהחליק על האגם הקפוא. ילד שראה את ארצו נכבשת, את חברי ילדותו מפנים לו גב, את בית הספר ננעל בפניו ואת ילדותו נעלמת ברגע. סיפורו של משה וילדי בלוק 66 הוא סיפורם של ילדים ונערים רבים שנפרדו בעל כורחם מביתם, ממשפחותיהם ומכל זכר לעולם שהכירו. הם הובלו בקרונות בקר ובאכזריות מצמררת למקום שבו שלט היצר הרע והאפל ביותר של האדם ונאבקו יום יום על זכותם לחיות. הכול נלקח מהם. הנכס היחיד שנותר ברשותם הוא רוחם האיתנה. זהו סיפור על חברות ועל אומץ, על תושייה ותעצומות נפש, על יד שמושטת לעזרה ועל ניצחון שתמיד יהיה מהול בכאב של אובדן וגעגוע. -- מאתר ההוצאה.

עותקים