תקציר:
ירושלים בשנות הארבעים של המאה הקודמת היתה ערב רב של שפות ותרבויות. התגוררו בה עולים חדשים ותושבים ותיקים, יהודים ספרדים דוברי לדינו, קווקזים וגורג'ים (גרוזינים), תימנים ועדנים (יוצאי עדן), מוגרבים (יוצאי מרוקו) ובוכרים ומעט מאוד יהודים אשכנזים. לצד אלה חיו הבריטים, חלקם עם משפחתם או עם אהבה שמצאו להם בין בנות העיר, וכמובן תושבים ערביים. רות רזניק מובילה את הקורא בסמטאות, לוקחת אותו לקניות בשוק ומאפשרת הצצה נדירה לחיים ההם בירושלים, כאשר לא היתה בה גדר הפרדה, מעט מאוד מכוניות נסעו בכבישיה, ולרוב התושבים לא היה אפילו מכשיר טלפון או רדיו.

עותקים